כחלק משיתוף הפעולה בין ארגון למענכם למכון ויצמן ואוניברסיטת אריאל, התאספו צוות הארגון לשיחה עם פרופסור סיריל כהן, פרופסור מן המניין באוניברסיטת בר אילן, אימונולוג ומומחה במערכת החיסון בהתמחות בתחום הנדוס גנטי של מערכת החיסון. פרופסור כהן חבר בכמה ועדות במשרד הבריאות ובהן הוועדה המייעצת לניסוים קליניים לתרפיות מתקדמות, שבין היתרמבקרת גם את חיסוני הקורונה. כעת הצטרף פרופסור כהן לשירות המילואים של ארגון למענכם ויתרום את חלקו בתחומי חקר הסרטן והנדוס גנטי של מערכת החיסון.בשיחה נכחו יושב ראש הארגון הרב יוסי ערבליך, נשיא למענכם פרופסור יוסף פרס, מנהל המערך המקצועי ד''ר בני דוידזון, רב הארגון הרב צבי לאו, צוות היועצים הרפואיים וחלק מן הרופאים בשירות המילואים.

חיסוני הקורונה הניתנים במסגרת מבצע החיסונים בישראל, מבוססים על טכנולוגית ה-mRNA, טכנולוגיה שהחלה את דרכה בכלל בחקר הסרטן. כידוע, חיסונים אלו עברו את בדיקות הבטיחות המחמירות ביותר וקבלו את אישור ה-DFA, ומחקרים הראו כי שתי מנות החיסון מעניקות יעילות של כ־93%.

עם זאת, פרופסור כהן דן בשני סיכוניםשיש לתת עליהם את הדעת באשר למבצע חיסוני הקורונה;הראשון נכון למעשה לרוב החיסונים הקיימים היום, ולא רק לחיסוני הקורונה, והוא המצב שבו הנוגדנים שנוצרים בעקבות החיסון אינם טובים דיים ועלולים במפגש עם הנגיף או הווריאנט דווקא להגביר את המחלה. חשוב להבהיר כי נכון לעכשיו לא נראו דיווחים באשר לתופעה זו בעולם כולו, שעה שכבר עשרות מיליונים חוסנו ורבים מהם ודאי פגשו בווירוס גם לאחר חיסון מלא.

העניין השני קשור לגזרת המחלות האוטואימוניות,ולהתכנות של תגובה לא רצויה שתתפתח מהחיסון. תגובה כזו יכולה לכלול פגיעה בתאים בריאים. גם כאן, עם כל הזהירות המתבקשת,אפשרלומר שמבחינה אימונולוגית תגובה זו לא נראית כרגע. זאת ועוד, גם נכון להיום, כשנה לאחר התפרצות המגפה, אנו עדיין לא מכירים עד תום את תופעות הלוואי של הקורונה עצמה.

עוד התייחס פרופסור כהן לגישות נוספות לפיתוח חיסונים לקורונה שיכולים להעלות את רמת הנוגדנים אצל המתחסן. הגישות המוכרות הן החיסון המומת והחיסון המוחלש. באשר לחיסון המומת, הקושי הוא בצורך בתשתית רחבה שבה מגדלים כמות משמעותית של נגיף, כרגע זוהי תשתית שאינה זמינה דיה ומתקיימת בסין ובהודו בלבד. באשר לחיסון המוחלש, אומנם בהתמודדות עם השפעת נמצא לכך מענה הולם, אך באשר לקורונה חסרות הטכנולוגיות המתאימות לכך. זאת ועוד, החיסון המוחלש סובל מתדמית לא פשוטה משום תפיסה מוטעית כי עצם החיסון מחדיר לגוף סוג של מחלה מוחלשת, וכאמור, אין בכך אמת של ממש. מה שנותר אלו הם חיסונים קלאסייםפחות, ובהם הווקטורים כמו חיסוני 'אסטרהזניקה' ו'ג'ונסון אנד ג'ונסון'והחיסון שלהמכון הביולוגי בנס ציונה. חיסונים אלו יכולים אולי לתת הגנה משלימה לחיסוני MRNA ולחיזוק הזיכרון החיסוני, אך כיוון שלא נעשה ניסוי רחב היקף לחיסונים מחברות הללו, אין לדעת מה תהיה התוספת של החיסונים הללו לרמת הנוגדנים, ונכון לעכשיו מדובר בטריטוריה לא מוכרת.

עוד שוחח פרופסור כהן על מגבלות זיהוי הנוגדנים לנגיף הקורונה. לאחר מחלה נותרים בגוף נוגדנים לחלבון N, נוגדנים אלו אינם נוצרים לאחר חיסון. לעומת זאת, גם במקרה של מחלה וגם במקרה של חיסון נוצרים חלבונים מסוג S. על כן, אנו יכולים להעריך האם הנגיף העניק לחולה זרוע הגנה נוספת אך במקרה של אדם שחלה בקורונה וקיבל חיסון, לא נוכל לדעת מה הייתה תרומת החיסון להגנה מפני המחלה.
כאמור, טכנולוגית ה־mRNA, הגיע מחקר הסרטן, במתרה לייצר חיסון שיוכל לתקן פגמים גנטיים באמצעות העברה של 'מתכון' לייצור חלבונים שחסרים לגוף.אך בעוד שבמקרה של נגיף, החיסון מלמד את הגוף לזהות משהו זר בכל הנוגע לסרטן מדובר במערכת מורכבת הרבה יותר, שהרי הסרטן התפתח מתוך הגוף, והגוף כבר מכיר אותו.ארגון למענכם רואה בתחום המחקר הזה חשיבות עליונה, ועל כן הוצע לפרופסור כהן את עזרת הארגון באיסוףנסיינים לטובת פיתוח תרופות אימונולוגיות, וכן את רופאי שירות המילואים שיעמדו לרשותו בכל שיידרש.פרופסור כהן הזמין מצדו את חברי ארגון "למענכם'' לביקור במעבדות אוניברסיטת בר אילן לצורך הצגת הטכנולוגיות החדשניות לטיפול האימונותרפי בגידולי הסרטן.

לסיום, הודה הרב ערבליך לפרופסור כהן על שנרתם לטובת הציבור הרחב וארגון "למענכם'', ארגון שחרט על דגלו שלושה דברים: מקצוענות שירותיות וחדשנות.רב הארגון, הרב צבי לאו, בירך את פרופסור כהן בפיוט שמושר בתפילת יום הכיפורים: "כְּנֵר הַמֵּצִיץ מִבֵּין הַחַלּוֹנוֹת מַרְאֵה כֹהֵן...'' שכן פרופסור כהן הוא נר המעניק לנו הצצה לטכנולוגיות החדשניות.