שכיחות המחלה עומדת על 200 מקרים חדשים המתגלים כל שנה. 50% מן המקרים של סרטן צוואר הרחם מסתיימים במוות, גם חולות שאינן נפטרות מן המחלה עוברות טיפולים קשים, ולא פעם משלמות עליהן גם בפגיעה בפריון.
למעשה ניתן למנוע התפתחות סרטן, אם מאתרים אותו בשלב הטרום סרטני באמצעות בדיקות סקר (פאפאס סמיר) שנתיות. מאחר והסרטן מתפתח תוך כ-10 שנים, הסיכוי של מי שמקפידה על בדיקה שנתית לאתר את הווירוס לפני שהפך לסרטן הוא גדול. בדיקת סקר בודדה ואפילו שתיים אינן יכולות באמת להבטיח שהכל בסדר. ב-40-50% מן המקרים יש תוצאות שליליות שגויות. מלבד זאת, הטיפולים המוצעים כדי למנוע מן הווירוס להפוך לסרטן כרוכים בביופסיות, כריתות של חלקים מצוואר הרחם ועוד פרוצדורות שעלולות להיות להן השלכות על הריונות ולידות (כמו לידה מוקדמת).
החיסון החדש כנגד וירוס הפאפילומא מיועד כנגד 9 זנים של ווירוסים, אבל אלה הזנים שגורמים לכ 85% ממקרי הסרטן.
מלבד זאת כיוון שהם דומים לזנים האחרים, החיסון מגן ביעילות של 95% מהידבקות בווירוסים. החיסון ניתן בשלוש זריקות במשך חצי שנה, ומתחיל להשפיע רק אחרי הזריקה השנייה, כך שאין מדובר בגלולות שניתן להתחיל לקחת אותן ברגע שהנערה אומרת שהתחילה לקיים יחסי מין.
החיסון ניתן כחלק מסל החיסונים בכיתה ח׳ גם לבנות וגם לבנים.
החיסון נמצא בשימוש כבר שנים רבות, ועד היום לא התגלו בעיות בשימוש לטווח רחוק, וכן לא נראה שיש צורך בחיזוק שלו (זריקת דחף). תופעות הלוואי השכיחות הכוללות כאב או אודם באזור הזריקה ותחושה כללית לא טובה. תופעות הלוואי הקשות נדירות ביותר ועל רקע העובדה שהחיסון ניתן למיליוני נשים, נראות זניחות.