לב ליבו של ארגון 'למענכם' נמצא במתן המענה הרפואי המקצועי המקיף ביותר לציבור. מערך המומחים של הארגון, מיזם 'רופאים במילואים', הולך ומתרחב כל העת וכולל כבר למעלה ממאה רופאים בכירים בכל ענפי הרפואה ותתי ההתמחויות השונים. אנו נשארים עם האצבע על הדופק דרך מעקב אחר הגישות החדשניות ביותר, המחקרים האחרונים ויצירת שיתופי פעולה עם מכונים גדולים בישראל ובעולם שמאפשרים לנו ללמוד מאלו שצברו הכי הרבה ניסיון בתחומים שונים בעולמות הרפואה.
תקופת הקורונה הכניסה אותנו לתחום חדש ולא מוכר, לאט לאט התגלו מאפייני המחלה, בעיות בקנה הנשימה, חום, קוצר נשימה, ככל שעבר הזמן ידענו יותר ובעיקר הבנו שכל אחד מאיתנו נדרש לבצע התאמות בחייו כדי שאפשר יהיה לעצור את התפשטות המגפה.
בקיץ האחרון, באחת הישיבות שלי במרכז השליטה בקורונה, כשבראש הוועדה עוד ישב פרופ' רוני גמזו, התייעצתי על הנושא עם פרופ' אלי וקסמן ממכון ויצמן, שמתפקד בין היתר בראש צוות המומחים המייעץ למל"ל ולקבינט הקורונה, וגמלה החלטה בליבי, להוביל מיזם לעידוד שמירת ההנחיות בתקופת הקורונה מתוך שיח מכבד וללא התלהמות, כדי שהיוזמה תתקבל בציבור באהדה ונצליח לסייע בבלימת התפשטות הנגיף.
בראש ובראשונה גייסתי למיזם את חברי הטוב משכבר הימים, פרופסור גבי ברבש, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות ובימים אלו פעיל במכון ויצמן למדע בראש תוכנית 'מניסוי לריפוי'. מכון ויצמן שנמצאים בקשר רציף עם העמותה נענו בשמחה להצעה לשיתוף פעולה והציעו את מיטב המוחות שלהם לכתיבת האמנה המשותפת, לפרופ' ברבש ופרופ' וקסמן הצטרפו פרופ' ישראל בר-יוסף, פרופ' דניאל זייפמן ופרופ' יוסף ניר. מייד התגייסו למאמץ גם רופאים רבים השותפים למיזם 'רופאים במילואים', לרבות פרופ' יוסף פרס, נשיא ארגון למענכם, וד"ר בני דוידזון, מנהל המערך המקצועי של ארגון למענכם.
ידענו כי לציבור יש שאלות רבות על הנגיף, על דרכי ההדבקה, על הסכנה ועל הדרכים להתגונן, וכן ידענו כי במקרים רבים הוא אולי מחזיק במידע מוטעה שמגיע ממקורות לא אמינים. אל לנו לשכוח כי עדיין מדובר בנגיף שבו רב הנסתר על הגלוי. כך למשל בחודשי המגפה הראשונים בחורף דאשתקד האמינו רבים כי מגפת הקורונה תתפוגג עם בוא הקיץ, טענות שהתבדו כמה חודשים לאחר מכן כשמזג האוויר התחמם וממדי המגפה רק עלו. זאת ועוד, במשך זמן רב עלתה בקרב ציבורים שונים הסברה כי חסינות עדר, תוך שמירה על האוכלוסייה שבסיכון בלבד, היא הפתרון שמצד אחד ימנע תחלואה קשה ומצד שני יעצור את התפשטות הנגיף. זהו כמובן רעיון מסוכן מאוד שעלול לעלות בחיי אדם, לא זו בלבד שהדבקות בנגיף לא מבטיחה חסינות, אלא שגם צעירים שאינם מוגדרים בסיכון עלולים לסבול ממחלה קשה, וגם אם לא, הם עלולים לסבול מנזקים ארוכי טווח. רעיונות מסוג זה עלולים להוביל להתמוטטות של מערכת הבריאות כולה, וכל זאת מבלי להזכיר את הקולות שקוראים למגפת הקורונה המסוכנת 'בדיה'.
מתוך הדברים האלו וההבנה כי ככל שהתמונה באשר למגפת הקורונה ולסכנותיה תהיה ברורה יותר, כך גם שיתוף הפעולה עם ההנחיות יהיה טוב יותר, הוחלט על הכנת מסמך שיהיה בנוי בדרך של הצגת שאלות נפוצות בנושא נגיף הקורונה ומתן תשובות והסברים המבוססים על נתונים אמינים בלבד, תוך שימוש במודלים מתקדמים ובידע מדעי שנאסף מאז שהחלה המגפה.
מתוך המסמך אפשר ללמוד רבות על התנהגות הנגיף ולהבין היטב את הדברים שעומדים מאחורי ההנחיות השונות. לדוגמה, אנו למדים מהמסמך כי המגפה מסוכנת לכל אדם ובכל גיל. אומנם הסיכון לסיבוכים ולמוות גבוה יותר בגיל המבוגר, אך בקרב חולים בני 20–50, מכל מאה אלף חולים ימותו 20. אחד מכל 20 חולים בגילי 45–64 יחלו במחלה קשה שלא אחת כוללת פגיעה רב-מערכתית בלב, במוח, בריאות ובכליות עד לכדי צורך בטיפול נמרץ. במהלך השנה האחרונה למדנו גם כי חמישית מהחולים בקורונה ימשיכו לסבול חודשים ארוכים לאחר שהנגיף יעלם מגופם מתסמינים כמו עייפות וחולשה, קוצר נשימה, הגבלה בפעילות הגופנית ופגיעה ביכולת הריכוז והזיכרון.
כמו כן המסמך מלמד רבות על דרך ההדבקה בנגיף. נגיף הקורונה עובר מאדם לאדם בעיקר דרך טיפות זעירות הנפלטות מהפה והאף בזמן שאנו נושמים, מדברים, מתעטשים ואפילו שרים. בטיפות האלו נמצאים נגיפים שיכולים להיכנס למערכת הנשימה של אדם אחר בסביבה. ואומנם טיפות גדולות שוהות באוויר זמן קצר ומגיעות למרחק של שני מטרים אך ישנן טיפות קטנות ששוהות באוויר זמן רב יותר ובחדר סגור עשויות להישאר גם שעות ארוכות. זו הסיבה שהמקום המסוכן ביותר להדבקה הוא בחדר סגור שבו שוהים אנשים נוספים, והמקום הכי פחות מסוכן הוא באוויר הפתוח. בכל מקרה הדרך היעילה ביותר להקטין את הסיכוי שננשום אוויר המכיל טיפות הנושאות את הנגיף היא לעטות מסכה, לשמור על מרחק של 2 מטרים זה מזה ולהימנע מהתקהלות, על אחת כמה וכמה בחלל סגור, ובמקרה זה להקפיד על אוורור החדר לפחות 3 פעמים בשעה.
עוד נתון חשוב מאוד הוא שחולים א-סימפטומים מדביקים לא פחות מחולים שחווים תסמינים, ובהם ישנם גם כאלו שהם 'מפיצי על', דהיינו חולים שמדביקים עשרות ואף מאות אנשים אף על פי שאינם חווים כל תסמין. גם ילדים ונערים מגיל 10 מדביקים בנגיף באופן דומה למבוגרים.
אנשים שפגשו בחולה מאומת מתבקשים להיכנס לבידוד ולגשת לבדיקת קרונה, הסיבה לכך היא שאם ימצא שאותו אדם נדבק בנגיף מהחולה המאומת אפשר יהיה לצמצם את המגעים שלו עם אנשים אחרים ולמנוע את הפצת הנגיף למעגלים נוספים, דרך זו מונעת כ־75% מההדבקות!
חולה או אדם שבא במגע עם חולה מאומת מתבקש להיכנס לבידוד לתקופה שבין עשרה ימים לשבועיים. זאת משום שזהו משך זמן יכולת ההדבקה של חולה מרגע ההדבקות בנגיף, בין שהוא חווה סימפטומים או לא. זאת ועוד, חולה מתחיל להפריש את הנגיף מדרכי הנשימה ולהדביק את סובביו כבר יומיים לפני הופעת הסימפטומים של המחלה וגם לאחר שהם נעלמים לחלוטין.
על המסמך חתומים עוד כ-19 רופאים מבכירי הרופאים בארץ, מנהלי מחלקות ובתי חולים בארץ, מנהלי מרכזים רפואיים ומומחים שראו במשך השנה האחרונה את נזקי המגפה והבינו את חשיבות הבאת הדברים לכלל הציבור.
זכיתי לראות כיצד בכירי הקהילה הרפואית בישראל, רבים מהם חברי הטובים, התייצבו לצידי במיזם מיוחד זה שמטרתו המקודשת היא הצלת חיי אדם.
ולסיום רק אומר כי עת נכתב המסמך, טרם הגיעו חיסוני הקורונה למחוזותינו, עם זאת הצפי המדעי לסיום המגפה נותר כשהיה, ונראה שהיא תישאר עמנו עד לאמצע שנת 2021, ועל כן אני חוזר ומבקש, המשיכו להישמע להנחיות, שמרו על מרחק, עטו מסכה והימנעו מהתקהלויות, למען הבריאות של כולנו.